Daf 11a
גְּמָ' סַבְרוּהָ: מַאי ''לַחוּלִּין'' — לָא לְחוּלִּין לֶיהֱוֵי, אֶלָּא קָרְבָּן.
Tossefoth (non traduit)
סברוה מאי לחולין כו'. האי סברוה דקאמר קיים במסקנא הוא דכוותיה אשכחנא בב''ב (דף ב.) סברוה מאי מחיצה גודא:
מַנִּי מַתְנִיתִין? אִי רַבִּי מֵאִיר — לֵית לֵיהּ מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן. דִּתְנַן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל תְּנַאי שֶׁאֵינוֹ כִּתְנַאי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן — אֵינוֹ תְּנַאי.
Rachi (non traduit)
גמ' לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן. כגון במתניתין דמכלל דאמר לא לחולין שמעי' מינה הא קרבן הוי ואהכי אסור ור' מאיר סבר דלא הוי אסור אא''כ אמר בפירוש לא חולין ליהוי אלא קרבן דלא משמע ליה מכלל לא חולין אתה שומע קרבן:
דתנן. במסכת קידושין בפרק האומר ר' מאיר אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי דכתיב ויאמר אליהם משה אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם וגו' ואם לא יעברו וגו' לא נכתוב אם יעברו דלא צריך למיכתב אלא אם לא יעברו דמשמע אם לא יעברו ונאחזו בתוככם הא אם יעברו ונתתם להם וגו' אלא להכי איצטריך למיכתב לתרוייהו דלא אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן ומתניתין קתני אסור דמכללא לא לחולין שמעינן קרבן:
Tossefoth (non traduit)
דאי ר''מ לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן. תימה דאמרינן בשבועות פרק שבועת העדות (שבועות דף לו.) כי לית ליה לר''מ בממונא אבל באיסורא אית ליה [וי''ל] נדרים נמי חשיב ליה איסורא דאית ביה ממונא כיון שאוסר ממון של חבירו עליו:
אֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה הִיא. אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ''יְרוּשָׁלַיִם'' — לֹא אָמַר כְּלוּם. מִדְּסֵיפָא רַבִּי יְהוּדָה — רֵישָׁא לָאו רַבִּי יְהוּדָה הִיא!
Rachi (non traduit)
אלא. מתניתין רבי יהודה היא דאית ליה מכלל לאו אתה שומע הן דלית ליה תנאי כפול:
אימא סיפא רבי יהודיה אומר אף האומר ירושלים לא אמר כלום. דפליג אתנא דלעיל מיניה דהיינו ר' מאיר דסתם משנה היא ומדסיפא ר' יהודה רישא לאו רבי יהודה דא''כ הוי רישא וסיפא רבי יהודה ומציעתא רבי מאיר:
שר' יהודה אומר האומר ירושלים כו'. דבעינן שיאמר כירושלים כלומר נזירים בירושלים:
האומר כירושלים לא אמר כלום. דלא מיקדשא ירושלים:
כּוּלֵּהּ רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וְהָכִי קָתָנֵי: שֶׁרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ''יְרוּשָׁלַיִם'' — לֹא אָמַר כְּלוּם.
Tossefoth (non traduit)
כולה רבי יהודה היא. וה''ק שרבי יהודה אומר כל האומר ירושלים לא אמר כלום עד שיאמר בכ''ף וא''ת כיון דכולה ר' יהודה א''כ לא כשר לא דכי וכו' טמא נותר פיגול נמי ליכא כ''ף ואומר דחייל הנדר ואור''י דעד כאן ר' יהודה לא קאמר דבעי כ''ף אלא כשמתפיס בשם דבר כגון קרבן עולה ומנחה וכן כיוצא בהן שהם שם דבר אבל לשון פעולה מודה ר' יהודה דלא בעינן כ''ף והוי לשון פעולה מיניה טהור ומטהר טמא ומטמא פיגול ונתפגל אע''ג דקרבן נמי יש לפרש לשון מוקרב מ''מ על כרחך שם דבר הוא דקרוי הכי:
וְכִי אָמַר ''כִּירוּשָׁלַיִם'', לְרַבִּי יְהוּדָה מִי מִיתְּסַר? וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ''כִּירוּשָׁלַיִם'' — לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד שֶׁיִּדּוֹר בְּדָבָר הַקָּרֵב בִּירוּשָׁלַיִם!
Rachi (non traduit)
עד שידור בדבר הקרב בירושלים. כגון קרבנות ומנחות שקריבין לגבי מזבח:
Tossefoth (non traduit)
והתניא האומר כירושלים לא אמר כלום עד שידור בדבר הקרב בירושלים. וס''ל דאף ירושלים מתרומת הלשכה דהוי דבר הנדור רק אין דעת הנודר לכך אלא דעתו להתפיס כמו שירושלים קדוש יותר מכל ארץ ישראל ולא דבר הנדור:
כּוּלַּהּ רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וּתְרֵי תַּנָּאֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה.
Rachi (non traduit)
ותרי תנאי אליבא דרבי יהודה - דתנא דמתניתין סבר האומר ירושלים לא אמר כלום הא כירושלים אסור דירושלים מיקדשא ותנא דברייתא סבר האומר כירושלים לא אמר כלום דקסבר ר' יהודה לא נתקדשה ירושלים אא''כ יאמר כדבר הקרב בירושלים.
Tossefoth (non traduit)
תרי תנאי אליבא דר' יהודה. דאמר ירושלים בלא כ''ף הא בכ''ף מיתסר סבירא דדעת הנודר להתפיס בקדושת ירושלים שעשויה מתרומת הלשכות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source